Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 31a

סְתָם יֵינָם — אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית. הַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי — אָסוּר בִּשְׁתִיָּה, וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה.

Traduction

It is prohibited to derive benefit from nondescript wine of a gentile, and the wine imparts the ritual impurity of liquids when it has the volume of one-quarter of a log. With regard to the wine of one who deposits his wine with a gentile, one is prohibited from drinking it, but one is permitted to derive benefit from it.

Rachi non traduit

סתם יינם אסור בהנאה. משום גזירת יין נסך:

ומטמא טומאת משקין. מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעורן לקבל טומאה ברביעית הלוג ככל טומאת משקין:

Tossefoth non traduit

ומטמא טומאת משקין ברביעי'. פירוש לטמא אוכלין ומשקין כתורת משקין טמאין שנטמאו בשרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעור קבול טומאה ברביעית לוג ככל טומאת משקין עכ''ל הקונ' משמע מתוך לשונו שאין לסתם יינם טומאה אא''כ קבל טומאה ממקום אחר וקשה דמה חידוש הוא זה לשנות כאן טומאה מן השרץ וכי גרע משאר משקין ומיהא איכא לשנויי דאשמועינן דמשום חומרייהו לא מקבלי טומאה בפחות מרביעית ועוד קשיא דמשמע דבשאר משקין בעינן רביעית לקבל טומאה ואדרבה בשאר משקין לא בעינן רביעית כדאמרינן בפ''ק דפסחים (יז:) משקה בית מטבחיא דכן לא אמרו אלא ברביעית דחזו להטביל מחטין וצינורות אבל בפחות מרביעית טמאים ואפילו לטמא אחרי' לא בעו רביעית כדמשמע נמי התם (דף יד. ושם) גבי לא נמנעו מלשרוף את הבשר כו' דמוקי לה באיכא משקין בהדי בשר דמטמא בשר מחמת משקין ומסתמא באותן מים הנשארים על הבשר לאחר הדחה אין בהם רביעית וכן משמע בברכות פרק אלו דברים (ברכות דף נב.) דקאמר שמא יחזרו מים שאחורי הכוס ויטמאו את הידים והתם לא הוו רביעית ואף לטמא כלים שמשקה מטמא כלים דרבנן לא בעי רביעית כדתנן בפ''ג דטהרות (משנה ב) גוש של זיתים פי' והוא טמא שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור פי' התנור טהור משיצתה טיפה ראשונה נתמעט האוכל מכביצה ואין הטיפה יכולה עוד לקבל טומאה מן הגוש דאין אוכל מטמא בפחות מכביצה ומן הגוש לא קבל התנור טומאה דאין הגוש מטמא כלי ומחמת הטיפה שנטמאת עם הגוש אין לטמאותו ואפי' למ''ד בפרק כל שעה (פסחים לג:) משקין מבלע בליעי וכשנטמא הגוש נטמא הטיפה דטומאה להיכן הלכה מ''מ כיון שקיבלתה בעודה אוכל שהיתה בלועה בגוש לא חמירא כמשקה לטמא התנור יותר מכביצה טמא פי' התנור טמא דטיפה ראשונה שיצתה קבלה טומאה מן הגוש שיש בו כביצה וחזרה וטמאה את התנור אלמא לא בעינן רביעית ונראה לפרש דהך טומאה דסתם יינם גזרו ואף בלא מגע שרץ ולא החמירו לגזור טומאה בפחות מרביעית כי הני משקין דפרק דם הנדה (נדה דף נה:) דמעת עיניו ודם מגפתו וחלב שבאשה מטמאין טומאת משקין ברביעית מדרבנן כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין דף פז:) וקראי דמייתי פרק דם הנדה אסמכתא נינהו וא''ת למה הוצרכו לגזור טומאה על סתם יינם תיפוק ליה משום מגע עובד כוכבי' שגזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם וי''ל דאיצטריך למיסר פחות מבן תשע דליתא הך גזירה כדאמרינן לקמן בפירקין (עבודה זרה דף נז. ע''ש) וא''ת הך רביעית דסתם יינם ורביעית דמשקה זב דפרק דם הנדה אמאי לא חשיב להו בנזיר פרק ג' מינים (נזיר דף לח.) גבי עשר רביעית הן וליכא למימר דלהכי לא חשיב ליה משום דליתנהו אלא דרבנן דקא חשיב נמי פסול גויה דרבנן וי''ל דכל עניני טומאת משקין ברביעית הם בכלל פסול גויה:

המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה. ובסמוך משמע שהפקידו בחותם אחד ותימה מאי קסבר ר' יהודה בן בתירא אי לא חייש לזיוף כר''א אפילו בשתיה לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אפי' בהנאה ליתסר שמא נגע בו העובד כוכבים ונסכו וי''ל דרבי יהודה בן בתירא לטעמיה דאמר לקמן בפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נט:) יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ועוד שאומר לו לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי ואע''ג דחיישי לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה לא החמיר כ''כ לחוש לאחלופי בשלו שיאסר גם בהנאה כיון שכל עיקר יינם אינו אסור אלא מדרבנן:

וְהָתְנַן: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֵצֶל גּוֹי, הֲרֵי הֵן כְּפֵירוֹתָיו שֶׁל גּוֹי לִשְׁבִיעִית וּלְמַעֲשֵׂר! כְּגוֹן שֶׁיִּיחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But didn’t we learn in a mishna (Bekhorot 11b): With regard to one who deposits his produce with a gentile, it has the status of the produce of a gentile with regard to the halakhot of the Sabbatical Year and with regard to tithe, as the gentile might have exchanged the Jew’s produce with untithed produce or produce of the Sabbatical Year. According to this logic, wine deposited with a gentile should be entirely prohibited, due to the concern that the gentile exchanged it with his own. The Gemara answers: It is permitted for one to derive benefit from the wine in a case where the gentile designated a corner for the Jew’s wine, i.e., if the wine was locked away in a specific place to which only a Jew has access.

Rachi non traduit

והתנן המפקיד פירותיו אצל העובד כוכבים הרי הן כפירותיו למעשרות ולשביעית. דחשידי לחלופי וה''נ דלמא חלפיה והאי חמרא דעובד כוכבים הוא:

שייחד לו קרן זוית. ומסר לו מפתח או עשה חותם:

אִי הָכִי, בִּשְׁתִיָּה נָמֵי לִישְׁתְּרֵי! דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן אִקְּלַע לְפָרוֹד, אָמַר: כְּלוּם יֵשׁ מִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא? תְּנָא לֵיהּ רַבִּי תַּנְחוּם דְּמִן פָּרוֹד: הַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי — מוּתָּר בִּשְׁתִיָּה.

Traduction

The Gemara questions this: If that is so, drinking from the wine should also be permitted. As Rabbi Yoḥanan once happened to come to Parod, where the deceased tanna bar Kappara had lived. When he arrived, he said: Is there any Mishna of bar Kappara here? In response, Rabbi Tanḥum of Parod taught him the following baraita, citing bar Kappara: With regard to one who deposits his wine with a gentile, drinking from the wine is permitted.

Rachi non traduit

פרוד. מקום של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא:

קָרֵי עֲלֵיהּ ''מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּ'', ''שָׁם יְהוּ'' סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא שָׁם יְהוּ פֵּירוֹתָיו.

Traduction

Upon hearing this, Rabbi Yoḥanan read the following verse about him: ''Where the tree falls, there it shall be'' (Ecclesiastes 11:3). Does it enter your mind that this means that the tree itself will be there? It is obvious that a fallen tree lands where it falls. Rather, the verse is saying: There its fruits shall be. The verse is a metaphor for a Sage, and its fruits represent his disciples. Rabbi Yoḥanan was intimating that although bar Kappara may have died, Rabbi Tanḥum, his disciple, perpetuates his wisdom.

Rachi non traduit

שיפול העץ. ששכן שם תלמידי חכמים:

שם יהו ס''ד. שהוא עצמו ימצא שם והא שכיב ליה:

אלא שם [יהו פירותיו]. ימצאו פירות העץ שנשרו ממנו אף כאן הצריך לדברי חכמים ישאל את בני העיר ששומעין ולמדין ממנו ומלמדים אותן לאחרים:

אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן.

Traduction

In any event, it is apparent from the baraita quoted by Rabbi Tanḥum that there is a case in which it is permitted to drink wine deposited with a gentile. This contradicts the statement of Rabbi Yehuda ben Beteira. Rabbi Zeira said that it is not difficult. This baraita, which permits drinking wine deposited with a gentile, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, whereas that statement of Rabbi Yehuda ben Beteira is in accordance with the opinion of the Rabbis.

דְּתַנְיָא: אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בַּחֲצֵירוֹ שֶׁל גּוֹי, וּמִלְּאוּהוּ יַיִן, וּמַפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

Traduction

Rabbi Zeira elaborates: As it is taught in a baraita: With regard to both one who purchases or one who rents a house located in a gentile’s courtyard, and they filled the house with containers of wine, and the key to the house or a seal is in the possession of a Jew, so that the gentile cannot access the wine, in which case it is even more secure than when a corner is designated for the Jew’s wine, Rabbi Eliezer permits the wine, and the Rabbis prohibit it.

Rachi non traduit

מפתח או חותם ר''א מתיר. אף בשתיה:

וחכמים אוסרין. לעשות כן ואי עבד שרי בהנאה כדאמרינן לעיל:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲמַר לִי אַבָּא בַּר חָמָא, הָכִי אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Ḥiyya bar Naḥmani, says that Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that Rav Ḥisda says that Ze’eiri says, and some say that Rav Ḥisda says: Abba bar Ḥama said to me that this is what Ze’eiri said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

Tossefoth non traduit

דאמר רב הלכה כר''א שמתיר יין בחותם אחד. ולקמן פ''ב (עבודה זרה דף סט:
ושם) נמי אמרינן האידנא קיימא לן כר''א דלא חייש לזיופא ויש להקשות דרב אדרב דהא אמר רב לקמן (עבודה זרה דף לט.) חבי''ת בחותם אחד אסור סימן חלב בשר יין תכלת ועוד קשה דרב אשי אמר לעיל (עבודה זרה דף כט:) גבי חומץ ויין מבושל א''צ חותם בתוך חותם משמע הא יין גמור צריך חותם בתוך חותם וכן רבא דשקיל וטרי לקמן בסמוך היכי דמי חותם בתוך חותם משמע דס''ל דלא סגי בחותם אחד וכולה סוגיא דשמעתא מיירי בחותם בתוך חותם והיה מתרץ ר''ת דההוא דרב דלקמן מיירי בישראל חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני שהוא בטוח שיאמינוהו ולא מירתת כ''כ וכן ההיא דרב אשי דלעיל (עבודה זרה דף כט:) נ''מ לענין ישראל חשוד וכן רבא מפרש חותם בתוך חותם אליבא דרבנן ואפי' אליבא דהלכתא איכא נפקותא כגון ישראל חשוד וההיא דרבה בר רב הונא חתך לה לבישרא אתלתא קרנתא כשמשלחה ביד עובד כוכבים ולהכי סגי בחותם אחד וקשה קצת פר''ת דנבואה היא להעמיד כל אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בעובד כוכבים איירי וגם רש''י וה''ג פירשוהו בעובד כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם בעובד כוכבים איירי ויש לחלק בין שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו להכירו דאז צריך חותם בתוך חותם דלא מרתת שסבור האחר לא יכיר החותם אבל היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות חותמו להכיר די בחותם אחד תדע שכן הוא שהרי ר''א הזכיר בדבריו המפקיד יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם דעתו לחזור שם להכיר חותמו וסתמו אבל רב אשי דלעיל הזכיר בדבריו חומץ שלנו ביד עובד כוכבים משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי אשכחן לקמן דקאמר נוד בדיסקיא ופיו למטה ואיהו גופיה אמר בפ' בתרא (לקמן עבודה זרה עד:) כי הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו ומלתיה דרב לקמן (עבודה זרה דף לט.) מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש''י וה''ג:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד, חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד. וְלָא פְּלִיגִי, הָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא כְּרַבָּנַן.

Traduction

Rabbi Elazar says: All substances are sufficiently secured by one seal, except wine, which is not sufficiently secured by one seal. And Rabbi Yoḥanan says: Even wine is secured by one seal. And they do not disagree in their reasoning. Rather, this opinion of Rabbi Yoḥanan is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, and that opinion of Rabbi Elazar is in accordance with the opinion of the Rabbis.

Tossefoth non traduit

ולא פליגי הא ר''א והא רבנן. פירוש לא פליגי אליבא דחד תנא אלא מר סבר כר''א ומר סבר כרבנן א''נ לא פליגי וכולהו כר''א קיימי דפסק רב כוותיה אלא מר מפרש מילתיה דר''א ומר מפרש מילתייהו דרבנן וא''ת ורבי אלעזר היכי קאי כר''א הא ר''א גופיה קאמר בפ''ק דנדה (דף ח.) דאין הלכה כר''א בכולהו סידרי אלא בארבע וי''ל דשאני הכא דקאי ר''מ כוותיה לקמן פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף סא.) בברייתא דאמר הלוקח בית וכו' וכה''ג משני תלמודא התם בפ''ק דנדה (שם:):

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. וְתַרְוַיְיהוּ כְּרַבָּנַן, מָר סָבַר: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּחוֹתָם אֶחָד, אֲבָל בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם שָׁרוּ. וּמָר סָבַר: אֲפִילּוּ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם אָסְרִי.

Traduction

There are those who say that Rabbi Elazar says: All substances are secured by a seal within a seal, i.e., two seals, except wine, which is not secured by a seal within a seal. And Rabbi Yoḥanan says: Even wine is secured by a seal within a seal. And both hold in accordance with the opinion of the Rabbis: One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that when the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer, it is with regard to one seal, but in the case of a seal within a seal, they concede that there is no concern that the gentile might have opened it, and therefore they permit the wine. And one Sage, Rabbi Elazar, holds that they prohibited even wine that was secured by a seal within a seal.

Rachi non traduit

ותרוייהו כרבנן. דאי כר''א בחותם אחד נמי שרי:

Tossefoth non traduit

ותרוייהו כרבנן. וא''ת אימור דרבי יוחנן סבר כר''א ומפתח וחותם דקתני בברייתא ר''ל תרוייהו דהשתא הוי חותם בתוך חותם וי''ל דתלמודא משמע ליה דמפתח וחותם דקתני בברייתא לא משום דבעינן תרוייהו מדלא קאמר שתי מפתחות או ב' חותמות אלא מפתח או חותם קאמר וגם יש גורסים מפתח או חותם:

הֵיכִי דָּמֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם? אָמַר רָבָא: אַגָּנָא דְּפוּמָּא דְּחָבִיתָא שְׁרִיקָא וַחֲתִימָא — הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, וְאִי לָא — לָא. דִּיקּוּלָא וּמִיהַדַּק — הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, לָא מִיהַדַּק — לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. נוֹד בְּדִיסַקַּיָּא, חֲתִימַת פִּיו לְמַטָּה — הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, פִּיו לְמַעְלָה — לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, וְכִי כַּיִיף פּוּמֵּיהּ לְגָיו וְצַיִיר וַחֲתִים — הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.

Traduction

The Gemara asks: What is a seal within a seal like? Rava says: A basin placed over the mouth of a barrel that is smeared with clay and stamped with a seal is considered a seal within a seal. And if not, it is not considered a seal within a seal. If a basket is placed over a barrel and is fastened to it, this is a seal within a seal; if it is not fastened to the barrel, it is not a seal within a seal. With regard to a wineskin that is placed in a sack [disakaya], if the wineskin’s stopper is facing downward, this is a seal within a seal; if its stopper is facing upward, this is not a seal within a seal. And if he bends the wineskin’s bottleneck inward and ties the sack and seals it, this is also considered a seal within a seal.

Rachi non traduit

אגנא אפומא דחביתא. כפה מזרק ע''פ החבית:

שריקא. טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית:

דיקולא. כפה סל ע''פ חבית והחבית מגופה דהיינו ב' חותמות מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה וסל כפוי עליה:

ומיהדק. נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי:

לא מיהדק. נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה:

נוד. של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור:

פיו. של נוד:

למטה. בתוך דיסקיא:

הוי חותם בתוך חותם. דטרח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקשרה כולי האי לא טרח:

ואי כייף פומיה. של נוד לגיו וצייר וחותם כעין שקושרין נודות שלנו של שמן שלאחר שקושרים אותו מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו ועוד קושרים אותה פעם אחרת אפי' אין דיסקיא הוי חותם בתוך חותם:

תָּנוּ רַבָּנַן, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: יַיִן שֶׁל עֵין כּוּשִׁי אָסוּר מִפְּנֵי בִּירַת סְרִיקָא, וְשֶׁל בַּרְקָתָא אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר פַּרְשַׁאי, וְשֶׁל זַגְדוֹר אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר שָׁלֵים. חָזְרוּ לוֹמַר: חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת.

Traduction

§ The Sages taught: At first, the Sages would say that wine from the Samaritan city of Ein Kushi is prohibited, due to the concern that it might have come into contact with the idolatrous inhabitants of Birat Serika, and similarly the wine of Barkata is prohibited due to the idolatrous inhabitants of the village of Parshai, and the wine of Zagdor is prohibited due to the village of Shaleim. Subsequently, they retracted and began saying: Open barrels are prohibited but sealed barrels are permitted.

Rachi non traduit

עין כושי. מקום כותים:

בירת סריקא. עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש:

ברקתא. עיר של כותים:

כפר פרשאי. עובדי כוכבים:

וזגדור. כותים:

Tossefoth non traduit

סתומות מותרות. ואף על פי שאין לך סתומות שלא יהו פתוחות מתחלה מכל מקום כיון שדעתו לסתמן להתקיים למכור לישראל מנטר קא נטר להו שפיר ואינו חפץ שיחשדוהו ישראל כלל:

מֵעִיקָּרָא מַאי סְבוּר, וּלְבַסּוֹף מַאי סְבוּר? מֵעִיקָּרָא סְבוּר: אֵין כּוּתִי מַקְפִּיד עַל מַגַּע גּוֹי, לָא שְׁנָא פְּתוּחוֹת וְלָא שְׁנָא סְתוּמוֹת. וּלְבַסּוֹף סְבוּר: כִּי לָא קָפֵיד אַפְּתוּחוֹת, אַסְּתוּמוֹת מִקְפָּיד קָפֵיד.

Traduction

The Gemara asks: What did they reason initially, and what did they reason ultimately? The Gemara answers: Initially they reasoned: A Samaritan is not particular about the touch of an idolatrous gentile, and there is no difference in this regard between open barrels and sealed barrels. And ultimately they reasoned: When Samaritans are not particular about agentile’s touch, this is only with regard to open barrels, but with regard to sealed barrels, they are particular. Since Samaritans ensure that gentiles do not handle sealed barrels of wine, this wine is permitted.

וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת? וּרְמִינְהִי:

Traduction

The Gemara asks: But are sealed barrels permitted? And the Gemara raises a contradiction against this notion

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source